הפרעות נשימה בשינה הן תופעות הנגרמות בשל הפסקות נשימה במהלך השינה, או בשפה רפואית – דום נשימה. דום נשימה נובע מחסימה חלקית או מלאה של נתיב האוויר בדרכי הנשימה העליונות (האף, הלוע והגרון), במהלך הנשימה בשינה. עם ההרדמות, מתרחשת הרפיה של שרירים הקשורים לדרכי הנשימה העליונות, דבר המביא לחסימת מעבר האוויר וכתוצאה מכך לחנק רגעי וגורמים לנחירות עוצמתיות. אירוע זה מביא לירידה בכמות החמצן בדם, ועלייה ברמת הפחמן הדו חמצני, דבר הגורר מצבי התעוררות בלתי מודעת או מורגשת, אך הפגמות קשות באיכות וטיב השינה. כתוצאה מכך, נפגעת אפקטיביות השינה, והמטופל סובל מתחושת עייפות מתמדת, ואף כרונית.
אנשים הלוקים בדום נשימה סובלים מנחירות חזקות, עוצמתיות וקבועות בשינה, ותחושה תמידית של עייפות, ללא קשר לכמות שעות השינה שצברו. רעש הנחירות בלילה מהווה גורם מפריע לזוגיות עקב הפרעת השינה לא רק של הנוחר, אלא גם של בן זוגו. השינה המקוטעת והבלתי יעילה מביאה לישנוניות יתר לאורך כל היום, וכן לתופעות דוגמת כאבי ראש, בחילות, יובש בפה והפרעות במצב הרוח. אנשים הסובלים מבעיות נשימה בשינה מצויים בסיכון גבוהה יותר לבעיות לחץ דם, הפרעות קצב לב, התקפי לב, דיכאון ואירועים מוחיים.
מחקרים מראים כי כ-25% מאוכלוסיית הגברים סובלים מהפרעות נשימה בשינה, בעוד שכיחות התופעה בקרב נשים עומדת על כ-10%. עם זאת, רק כ-2% מהנשים וכ-4% מהגברים בגילאים 30-60 סובלים מהפרעת נשימה חמורה בשינה. חומרת הפרעת הנשימה בשינה נמדדת על פי מספר הפסקות הנשימה המתרחשות בשעת שינה.
